31 שנים של ביחד ו/או הקטנות של החיים

זכית בי :)

איך שאני לא מסתכלת על זה החיים עשויים מרגעים קטנים, גם כשאנחנו מתייחסים לעניינים גדולים כמו אהבה והגשמה עצמית, קריירה והצלחה בחיים אצלי הכל פרוט לפרוטות קטנות קטנות, מה פרוטות? פרוטונים… זה כל כך קטן שלפעמים קשה להתרומם מעל זה ולראות את התמונה הכוללת.

הדברים שעושים אותנו שמחים הם לא הצלחה בחיים או אהבה הדברים שעושים אותנו שמחים בחיים הם לרקוד, להתחבק קרוב, לראות את עולם הקרח 2 כשהמכיניסט בן הכמעט 19 מעוך עלייך כמו בגיל שלוש, לקבל הקלטת בוקר טוב מהמוצ'ילר בפושקר, ולהבין שעשיתם משהו ממש טוב ביחד אם יצאו לכם כאלה גברים מעולים. לקום בבוקר ולהחליט שלא בא לי לצאת מהטרנינג ולדעת שהוא יגיד לי שאני סקסית ומושלמת גם אם לא החלפתי בגדים, לצחוק עד שכואבת לי הבטן מבדיחות פנימיות שרק אנחנו מבינים,  לשתות עם חברים שלוש כוסות של וודקה חמוציות כשאת יודעת שהקיבולת שלך היא רק שתיים  ולדעת שהוא יכין לך בקבוק מים ללילה שלא תקומי עם הנג אובר, לגדול, לצמוח, כל אחד בתורו, לאכול עוגת גבינה,  לצאת לטבע שניכם ופק"ל קפה שחור של מילואימניקים  לדעת שהוא חושב עלייך לפחות כמה פעמים ביום, סקסטינג, להפסיק לעבוד כדי למצוא את עצמי, ללכת לאיבוד ולדעת שהאיבוד לא יכול להיות רחוק מידי, כי הוא יהיה שם בשבילך ואת תהיה שם בשבילו, תקליטים ישנים ורוקנ'רול, לדעת שעוד יש איזה עתיד לפנינו, לבחור כל בוקר בעתיד משותף ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. לא להתלונן! תלונות זה טרן אוף מטורף, לא לבקר, אין דבר כזה ביקורת בונה, יש תפיסת עולם ודרך שבה כל אחד רואה את הסביבה שלו, לדבר, לדבר, לדבר, להתחבק לעשות אהבה ולדבר שוב.

הכל קטנות.

שיהיו לכולנו קטנות שמחות.

 

4 מחשבות על “31 שנים של ביחד ו/או הקטנות של החיים

כתוב תגובה לMichal לבטל