הרבה זמן לא כתבתי פה, יש לזה בערך 672 סיבות טובות, אף אחת מהן לא הכינה אותי לזה שהעולם החליט שבא לו לבדוק אופציה לאפוקוליפסה. מה קרה? נסעתי לאוסטרליה לחתן את הילד, פגשתי את הכלה שלי עשרה ימים לפני החתונה, החלטתי לכתוב על זה ספר כי היה משעשע. טיילתי עוד חודש וחצי באוסטרליה עם חברה סטייל תלמה ולואיז והצלחתי לחזור הביתה ממש לפני הסגר הראשון והתמוטטות העולם כפי שהכרתי אותו. במכה איבדתי את כל הלקוחות שלי למעט צדיקה אחת, בבת אחת התפנה לי מלא מלא זמן שבמקום לגז'דר על מר גורלי נכנסתי למטבח, מה לא למדתי לבשל, בגטים, לחמי מחמצת, … להמשיך לקרוא איך איבדתי את עצמי ומצאתי מחדש ו/או החיים זה מה שקורה לך כשאת מתכננת תוכניות אחרות

יש לי איזה אמונה טפלה (בסוף אני ממולדובה גבירותי ורבותי, אם יש דבר שאנחנו טובים בו זה אמונות טפלות, טפו ואל תשרקו לי בבית) לא יודעת מאיפה קטפתי אותה כי לא נראה לי שזה מהבית, אבל זה הולך ככה: איך שנראה היום האחרון של השנה ככה תראה השנה החדשה שבאה עלינו, עכשיו, הדבר העיקרי שזה מכריח אותך לעשות כשאת מאמינה במשהו הוא לסדר את קוביות היקום כדי שיפלו כמו שצריך כדי שהאמונה תתמלא ותאשש את זה שאת אהבלה. בשנה שעברה בדיוק הייתי באוסטרליה וצפיתי לפני כולכם בשנה החדשה נכנסת, לא הצלחתי לצפות בשום צורה את מה שהיא הביאה אבל הי, … להמשיך לקרוא שנה חדשה מהניילון ו/או שלא יהיה יותר גרוע

שבועיים אחרונים של אוגוסט, ישר אפשר לזהות הורים, המבט הטרוט בעיניים, שפת הגוף שאומרת "למכירה כליה תמורת חצי שעה של שקט"  ואחרי שהם רצו עם הילדים מאטרקציה לאטרקציה כשאף אחד לא רואה הם משרבטים S.O.S עם הרגל על החול אז אני ממש מצטערת שאני באה עכשיו ואתם לגמרי יכולים לשלוח אותי לכל הרוחות, ואולי אני לא רלוונטית כי בכל זאת הצעיר שלי בן כמעט 21 (לא, כי קצין זה לא ילד שאת מכבסת, מגהצת, מאכילה ומממנת) אבל אולי תעשו גזור ושמור ליולי 2020:  שבעה כללים לחופש הגדול ולחיים עם ילדים בלי סבל: ילדים זה לא עונש, אם הם עונש, אתם … להמשיך לקרוא מדריך השרדות להורים לא רק לחופש הגדול ו/או איך לגדל ילדים יוצאים מגדר הרגיל רגילים לגמרי

נוסעת אישה בדרך לפגישת עבודה בכיכר סדום, נכנסת שיחת טלפון עם מכרה בארגון גדול בנוגע לעניין כספי כשהיא שואלת פתאום, מה קרה שהפסקתי לקבל ממך את הבלוג? תשמעי אני אומרת לה, אני עסוקה אש, גם לקוחות של מעוף לייעוץ בתחומי שיווק בדיגיטל, גם ניהול וכתיבה לפייסבוקים של לקוחות והכי ממש לפני שנהיה בטלוויזיה אני על שיווק ההרצאה שלי על מינימליזם וקבלת החלטות בחיים. דווקא התרשמה, רק שתוך כדי דקלום כל הסט הזה אני חוטפת גל חום, גל חום גבירותיי ורבותי אם יש פרומו לגיהנום זה גל חום באוטו בדרך לכיכר סדום. בעקרון את בדיוק בשלב הזה שבו הילדים גדלו, את … להמשיך לקרוא אישה עם גלי חום עשרת הכללים להתנהלות ו/או איך להשאר בחיים

לחיות עם פחות זה משחרר, כשהתחלתי לחוש מחנק לפני שנה וחצי קודם כל ברחתי להודו לחודש, עם מוצ'ילה אחת כמה חולצות ותחתונים וג'ינס אחד. יש אנשים שזה נראה להם קשה לחיות עם כל כך מעט, אני מזהה שככל שיש לי פחות דברים לסחוב ככה יותר קל לי לראות מה אני רוצה באמת ומתפנה מקום לנשימה עמוקה. דברים, כבר אמרתי פעם, הופכים להיות לנטל כשאת צריכה לטפל בהם כל הזמן, לנקות, לסדר, להעביר ממקום למקום, את אפילו לא מבינה אבל המועקה הזו בחזה זה לא באמת התקף לב או חרדה הממשמש ובא אלא פשוט עודף של חפצים לטפל בהם. אחרי שנה … להמשיך לקרוא איך לקח לי 10 דקות לסדר את הארון ו/או 10 צעדים פשוטים לקראת מינימליזם

  יושבת צופה באיזו תוכנית טפשית בנטפליקס, (טרויה, טוב?) חתיך עולמי עם קוביות עומד שם על סירה של פעם עם משוטים ופתאום צעקה "אדמה"! ואני חושבת לעצמי מה יש לאנשים שהם מוכנים לצאת אל הלא נודע? בני אדם לאורך ההסטוריה פשוט קמו והלכו למקומות שלא היה להם שום מושג מה מחכה להם שם. מה דוחף את היצור האנושי לקום מהמקום המוכר שהוא נמצא בו וללכת למשהו חדש לגמרי שאין לו מושג מה הוא? תחושת ההתרגשות? הפחד? ההתגברות? מבנה פנימי שיודע שאם תשאר במקום אחד תרקיב כמו פרי נשכח על האדמה? כל פעם שאני נכנסת להרפתקאה חדשה בחיי התהליך די דומה, … להמשיך לקרוא לעשות משהו חדש לגמרי ו /או למה לעזאזל אני עושה את זה לעצמי?

זמן הוא המצאה אנושית, הוא חסר תמיד, לעיתים נמתח לאין סוף, לעיתים עובר כהרף עין, קראתי באיזה מקום שככל שאת מתבגרת נדמה שהוא עובר יותר מהר, אממה, מהרגע שאנחנו נולדים אנחנו מתחילים למות. מורבידי משהו, אבל לגמרי תלוי בהשקפת עולם, כמו בחופשה את יכולה לבדוק כל הזמן כמה זמן כבר עבר או לחילופין לבדוק כל הזמן כמה זמן עוד נשאר לך. בגיל 50 אעפס זה מרגיש כאילו הרוב עבר מצד שני זה נותן לך אחלה בעיטה בתחת לקחת סיכונים, כי סעעמק מה כבר יכול לקרות… מה עשיתי השנה? עשיתי את איטליה, את קולדפליי בפריז, רקדתי בכמה מסיבות טבע עד אור … להמשיך לקרוא מה שעשיתי השנה ו/או לאן הולכות ההחלטות לשנה החדשה כדי למות

  שנה שאני יושבת בבית, ממשרה אינטנסיבית פלוס עם אחריות וסטרס, ניהול צוות, גיוס משאבים והתמודדות עם משרדי ממשלה, לחתימת אבטלה פעם ראשונה בחיי.   עם כל ההכנה הנפשית וההתפטרות המאורגנת, שום דבר לא מכין אותך לרגע הזה שבו אין שום סיבה להתלבש בבוקר, בשבועיים הראשונים את קמה בלחץ בבוקר, בדיכאון כי את צריכה לצאת לעבודה שכבר לא עושה לך התרגשות בבטן, וכמו בטיול בחו"ל אין לך מושג איפה התעוררת, פתאום את נזכרת שאין לך שום סיבה מיוחדת לקום, קמה למכונת הקפה, שקט בבית, פותחת את הדלת לבנות לפיפי, בעקרון מסתובבת בגופיה מרוטה ותחתונים, מתיישבת מול הטלוויזיה, המשימה החשובה ביותר … להמשיך לקרוא החיים זה מה שקורה לך ו/או לפעמים צריך רק לבקש

אז ככה זה מרגיש כשחלום מתחיל להתגשם? כמו קרם גוף בריח קוקוס אחרי מקלחת חמה כמו גוף עירום על מצעי כותנה לבנים מגוהצים למשעי כמו הרגע לפני שקופצים ראש לתוך גל בים כמו לתפוס את קרני השמש האחרונות של היום על הגוף בסלון זה מרגיש כמו גל של פחד, טוב כזה, לפני שאומרים על החיים ועל המוות. כמה רגעים כאלה יש לו בחייו של אדם שהוא זוכר? את הטעם, את הריח, את המגע והמראה, את השיר שמתנגן ברדיו. ככה זה מרגיש להיות נוכחת ברגע עם כל החושים וההבנה שלמרות כל הסקפטים מסביב עשיתם את הצעד הראשון בדרך לחלום. זה בטח … להמשיך לקרוא איך זה מרגיש ו/או רגע לפני