אני מהמדבר אני, אשה בת רבע לחמישים, ילדים גדולים, שיחיה סבבה, הרבה חופש פעולה ותנועה, סידרתי לעצמי עשרה ימים רצופים במדינת תל אביב.

קצת חופש ביפו עם ניצול מקסימלי של ההצע המקומי וקיבולת הקיבה שלנו, ומיד אחר כך התנדבתי לבייביסיטינג של שלושה עמלקים חמודים ומנומסים שאני אוהבת במיוחד, אחרי שאחותי שתחייה הכינה לי נייר עמדה של חמישה עמודים שמפרט כל יום, כל ילד, ביגוד, חוגים, שעות יציאה וחזרה, העדפות לארוחת בוקר, עשר, צהריים וערב, טלפונים חשובים, כרטיסי קופת חולים, תקציב לפיצות, קופסאות אוכל לכל השבוע במקרר, הוראות מקלחת, הוראות שינה, הוראות התנהגות והוראות כלליות לא לאבד אותם בשום מקום היא גם נתנה לי את הטלפונים של קונגרס היהודיות, לכל אחת מאיתנו יש קונגרס כזה, מה שגרם לי לחשוב על תאוריה שיש לי מלא זמן לגבי נשים, בדרך כלל את עושה חברות לאורך כל החיים, אבל חברות הדם שנבנית מאחריות על ילדים שלא שלך, היא זו שהופכת אותך לחלק מקונגרס/כנופייה נשית/קבוצת כח הנינג'ות. החברות האלה של אחותי, לא רק שלקחו אותי לאכול וארגנו אותי, הן הכירו כל דקה בלו"ז של הילדים, הן ידעו מה צריך להביא לכל פעילות, ובאופן טבעי, הזרימו את הילדים הלוך ושוב כל השבוע בצורה חלקה, בנייה של מערכות יחסים נשיות הן מכפיל כוח מטורף שמחליף את הכפר המסורתי בגידול הילדים, ביום חמישי אני מוצאת את עצמי על הספה, לג'ינג'ית עם האטטיוד באה חברה, נקרא לה ג', מביאות משחק קופסא, שואלות אותי אם אני רוצה לשחק איתן, אני מתחמקת באלגנטיות, והן פורשות את המשחק לבערך שעה ומחליטות לקום לשחק במשהו אחר, ואז מתנהלת השיחה הבאה:

ד': בואי נלך לחדר

ג': אבל בואי נאסוף קודם, אני לא יכולה לסבול את הבלגאן

אני בלב: חייבת לברר מאיזה כוכב נפלה הילדה הזו.

ג': שתדעי לך שאני לא יכולה לסבול בלגאן גם בבית, עשיתי כמה מבחני אישיות באינטרנט ויצא שאני פרפקציוניסטית.

אני בלב: ילדה, את בת 11 למה את יודעת מה זה פרפקציוניסטית? לכי לאכול נזלת!

הן רק בנות 11, הן בונות מערכת יחסים עם העולם ואחת עם השנייה, בטח פעם בעוד כמה שנים הן תגדלנה ילדים ביחד עם נשים אחרות, למה פרפקציוניסטית למה?

כשג' הלכה אמרתי לג'ינג'ית עם האטטיוד שאין שום דבר טוב בלהיות פרפקציוניסטית, זה רק משאיר אותך לא שמחה וביקורתית, עדיף לעשות בלגאן.

בסוף השבוע בבית היו לנו מלא אורחים, בישלנו, שתינו יין, ועשינו בלגאן, בשבת בבוקר, קמנו ונסענו ליממלח, סתם ככה לשבת בשמש החורפית, לשתות בירה ולקרוא ספר. השארנו מלא בלגאן בבית אני מקווה שתמיד אהיה שייכת לקונגרס נשים כזה ואף פעם לא אהיה פרפקציוניסטית.