תאור המצב הוא כזה שהתחתנתי עם גבר (יש לומר גבר גבר!) ונתתי חיים לעוד שניים כאלה בהפרש של חמש וחצי שנים.

החג הזה, עבדות לחירות וזה, כולם ביחד איתי בבית. היום, במדבר ובנסיעה הביתה האירה לי נורה גדולה ועגולה של קומיקס מעל הראש. תובנות חביבי, זה לאנשים שיש להם על מה להסתכל אחורה.

אז בהתחלה זה קורה ממש לאט, את מתחתנת עם אחד, דווקא סבבה, מחובר לכל הצרכים הנשיים שלך, אתם מחנכים אחד את השני לתוך סטטוס קוו ברור באופן זריז ועם כאב מינימלי.

אממה, אז את יולדת עוד שניים מאותו סוג, ומה שנהיה זה שהאיזון הטבעי מופר! בכיבוש זוחל שאת לא ממש חשה בו עד שמאוחר מידי כי בהתחלה הם חמודים כאלה ויש להם ריח ממש טוב. את מוצאת פתאום את עצמך חיה בבית של גברים תרחם האדושמה מה שאומר שמה שאת קוראת נקי ומסודר אין לו שום זיקה ולא דומה בכלל למה שהם קוראים  נקי ומסודר. כשהם קטנים את מנסה בכל כוחך לתקן את השיבוש הזה, שימו את הכביסה בסלים המופרדים לפי צבעים (לא, גרבי ספורט לא הולכים עם החולצות העדינות) עד שאת פשוט מפרידה את סלי הכביסה והם לומדים לכבס בעצמם.

את מחביאה מהם את השמפו/מרכך/מסיכת מעצבים שעלו לך 180 ₪ רק כדי שהם יגידו לך שזה ממש נעים להם המרכך הזה ויש לו ממש ריח טוב (מה שגורם לך להכריז על המקלחת הקטנה כשטח צבאי סגור ואיסור מוחלט על כניסה שלהם לשם, למקלחת שלהם את מוכנה להכנס רק ביום שהעוזרת הלכה).

את הולכת לקולנוע רק לסרטי אקשן/מד"ב/אימה (וצופה בסתר בקומדיות רומנטיות).

הטלוויזיה תמיד אבל תמיד על ערוצי ההסטוריה/נשיונל ג'אוגרפיק/ מדע, ואת רואה בלופ תעופה בחקירה, הסטוריה למכירה ועוד כל מיני חולרות על מכוניות)

את נוסעת כמו גדולה למשחקים שלהם כדור יד/ בייסבול אבל רק כשאת מוצאת את עצמך צופה לבד במשחק ליגה מעאפן של מכבי ראשון עם הפועל ראשון עם בירה וגרעינים את מבינה שאיבדת צלם נשי) כמו כן, כישורי הנהיגה והחנייה שלך צריכים להיות של מהיר ועצבני 8. את נוסעת לשטח ארבע על ארבע ועושה פק"ל קפה של מילואימניקים כשאת שוכחת שמה שבאמת מה שנועדת לעשות הוא לקבל טיפול פנים ושיאצו בספא)

אבל! הם יודעים לכבס, לתלות ולקפל (לא קיפול מהונדס יפה , אבל שהחברות שלהם יתעסקו עם זה) הם יודעים לבשל ולהכניס מדיח (גם אם הם לא תמיד יבריקו את הכיור ואת השולחן אחרי זה) הם תמיד יסחבו בשבילי את התיק או את הקניות, הם יוודאו שאני בסדר בכל מקום שאני נמצאת בו ופעם הם כמעט הכניסו מכות לאיזה אחד שאיים עלי בעבודה, הם מקשיבים בנימוס כשאני מבקשת משהו ויודעים להרגיע אותי כשאני מתעצבנת עליהם ושלושתם מסכימים לגמרי להתחבק איתי ואפילו לשים עלי את הראש על הספה בסלון.

אז יש לי הכנופיה הגברית שלי ולעזאזל כל אישה שתזכה בהם לגמרי תזכה בפרס הגדול בלוטו. אני אולי מיעוט, אבל מיעוט עם פריבילגיות.

בתמונה קבלו את הרוב