התבגרות היא משהו שהגוף מבין כמעט מיד ומסתגל בקלות, לעומת הראש והלב שנתקעים בזה שאתם בני עשרים ומשהו ומסרבים לראות את המציאות כפי שהיא.

הרמנו את עצמנו וכמו בכל שנה נסענו לחגוג יום נישואין בפסטיבל רוק באילת, רוקנ'רול זה לא עניין של גיל! זה עניין של אהבה , אז אנחנו מדחיקים ועולים על האוטו לאילת.

כמה מילים על פעם:

מגיל 14 בערך זה היה הקטע שלי, מוזיקה, פסקול החיים שלי כלל תקליטי ויניל על פטיפון, תקליטים שלמים, או מקסימום קסטות באוטו של אבא ואחרי זה עם שיחיה באוטו שלי, בבית הראשון שלנו, שהיו בו שני מזרונים על הרצפה בסלון פטיפון, מגבר ואחלה רמקולים, בפול ווליום, כמה שיותר רעש יותר טוב, לאורך השנים ראינו את כל הגדולים שבאו לפה, טינה טרנר, פיטר גבריל, דייר סטרייטס, בי.בי. קינג, ג'ואן ארמטריידינג, לייב אייד בוומבלי לונדון, היוריתמיקס, רוג'ר ווטרס, אלן פרסונס פרוג'קט, סנטנה, שלא נדבר על הישראלים עשרות הופעות של שלום, כנסיית השכל, הבנאים  ויותר מאוחר, מרסדס בנד ועוד. כשגדלנו וגם קצת הילדים עברנו לקלפטון ולבון ג'ובי בחו"ל, שום דבר לא דומה לתחושה כשהלב שלך מסתנכרן לקצב של אלפי אנשים ששרים את המילים ביחד.

לא אכפת לנו לפעמים לרקוד כל הלילה במסיבה של צעירימצ'יקים עם מוסיקה אלקטרונית שאין לה התחלה אמצע וסוף, אבל עשרות אלפי אנשים שצועקים ביחד שיר אהבה זה משהו שהם כבר לא מבינים. הופה! וכאן הבעיה. הצעירים לא נעים להם להגיד לנו בפנים ובקול רם אבל בלחישה ומאחורי הגב הם אומרים שהרוקנ'רול מת. אז נסענו לוודא הריגה.

כמה קטנות מפסטיבל רוק:

הרוקיסטים מזדקנים איתנו, אהוד בנאי נראה כמו דוד חביב, החבר'ה של כנסיית השכל בועטים אבל נראה שנתפס להם הגב, שלום חנוך בעיקר צרוד והדבר היחיד שמכסה על זה שהוא כבר לא ממש יכול לשיר הם משה לוי ורוני פיטרסון שנתנו לנו בראש.

הקהל הרבה יותר מנומס, מרשים לנו לשתות בריזרים ובירה בבקבוקי זכוכית, אנחנו כבר לא קופצים כמו פעם זה לא טוב לברכיים וגם לא נדחפים קרוב יותר לבמה, אה, ויש מזגן אז אנחנו גם לא מזיעים אחד על השני.

שתי הופעות בערב בעמידה זה אפעס מזכיר לנו שהגב התחתון שלנו לא זוכר שהוא התנדב לזה.

כמות האלכוהול שאנחנו יכולים להכיל בלי לקבל הרעלת כבד היא בערך מחצית מהיכולת שלנו להשאר ערים שני לילות רצוף עד שתיים וחצי לפנות בוקר ואם זו הופעת צהריים נעדיף סודה, תודה.

עננה של סמים קלים באוויר עדיין יכולה להרגיש חתרנית בגיל 50 כמו בגיל 17 בפסטיבל היונה בחורשת טל והלילה נגמר במיטה מפנקת בהרודס ולא בשק שינה על דשא לח מטל.

אז הרוק קצת התרכך בקצוות, קצת כואבים לו הגב והברכיים והוא צריך יותר משעתיים שינה בלילה כדי לתפקד אבל גוד דאם איט הוא ימות כשאנחנו נמות לא דקה לפני.