זוגיות ארוכת שנים וחברים יקרים אני מדברת על עשרים שנים לפחות, אם אפשר אחרי שהילדים גדלו. למה? ככה! כי כל זמן שיש ילדים בבית אתם בעיקר מנהלים מערכת משומנת פחות או יותר שמנסה לשמור שהכל יעבוד והמטרה המשותפת "ילדים נורמלים" היא העיקרית בחיים. מי אוסף מי מחזיר, מי מקלח מי מאכיל, מי עושה את שיחת ה"לימודים חשובים מאוד" ומי את שיחת "אוננות זה נורמלי." מי עושה כביסה, מבשל, מכניס מדיח, מוציא מדיח, מנקה, מטפל בטכנאים, דואג לביטוח, טסט לאוטו, חיסונים לכלבות, קניות ויש מצב שאני ממשיכה את הרשימה הזו ומגיעה עד לשבוע הבא. ככל שהילדים גדלים המטלות הופכות להיות קלות יותר, עד שרובן נעלמות ופתאום הפלא ופלא יש לכם זמן פנוי וגם פרספקטיבה!

בזוגיות ארוכת שנים אתם מתחילים להיות נינוחים אחד במחיצת השני, בואו נודה על האמת זה גורם לחלק מהדברים שאתם עושים להיות לא ראויים לאיזכור אפילו בציבור…

את מוכנה לחייך כשהוא משחרר אחד בסלון בדיוק במידה שבה הוא מוכן להתעלם באלגנטיות מגרעפס נהג המשאית שעשית אחרי הסודה. הוא משאיר את הגרביים אחרי יום בנעלי עבודה בסלון ואת אוכלת עם הידיים מול הטלוויזיה. אתם נוחרים לסרוגין בלילות לפי מצב העייפות כשהאחר אחראי למרפק את הנוחר/ת התורן. הוא יודע שאת ישנה עם טלוויזיה דולקת אבל אסור בשום אופן שיהיה קול, ואת מסכימה שזה יהיה ערוץ ההסטוריה.

במקביל, את יודעת מה מעצבן אותו אבל משתמשת בכוח בחוכמה, הוא יודע שהפורפליי הכי טוב זה כשהוא הכניס מדיח וכביסה וקניות גם. יש לכם בדיחות פרטיות שקורעות את שניכם מצחוק ואתם יעילים, מתקתקים את העניינים בבית בזריזות. למדתם לא להעביר ביקורת אחד על השני כי אנשים משתנים רק כשאתה מחזק אותם ויש מעט מאוד דברים ששווה לריב בגללם. גם הריבים קצרים יחסית כי למי יש כוח להתעסק עם זה. אתם זוכרים אחד לשני חסד נעורים ומעריכים את הבגרות והנסיון ושהילדים לא ישמעו… הסקס! הצעירים אין להם מושג כמה זה נהיה יותר טוב! לפעמים שווה לריב רק בגלל זה, כדי להתפייס. והכי חשוב אתם משחררים, בלי להתלונן, בלי להרגיש שדפקו צד אחד, כל אחד זכאי לעשות את הדברים שהוא אוהב ורוצה. ואם בניתם לכם כמה חלומות משותפים לעתיד אולי יש לכם עתיד.

ולפעמים הוא מצליח לצלם אותך ככה שרואים שאת נאהבת.